חושבת על כך שאנחנו נוטים לתת לתקופות של צמיחה מואצת בקריירה המון בולטות גם כפרטים וגם כארגונים, כשלמעשה תקופות הביניים בהן אנחנו מדשדשים הם לעיתים לא פחות חשובות. הזמן הזה של שקט הוא הרבה פעמים הזמן בו אנו עוצרים לחשוב, להתארגן מחדש, לייצר הזדמנויות, לחשב מחדש מסלול ולבנות סדרי עדיפיות. הרבה פעמים אנחנו מוציאים לתקופות האלה שם רע: אם בלקרוא להן אבטלה שזה שם די מעליב ביננו, ואם בלא לתת להן לגטימיציה כאשר אנו בוחנים מועמדים. האמת היא שהן לא פחות חשובות לצמיחה, שלא לומר חיוניות. לא במקרה, הפסקות בקריירה כמו חופשת לידה, או שינויי חיים הן פרומו לשינויי קריירה… אז בפעם הבאה שאתם מראיינים, מנהלים או מדשדשים לכם בקריירה שלכם. תנו לזמן הזה כבוד, כמו בטבע, זהו מחזור צמיחה. אחד לא יכול להתקיים בלי רעהו.
top of page
bottom of page