במשך יותר מעשור היה מוגדר שוק העבודה כשוק של מועמדים, נכון לא עבור כולם..אבל בשוק שבו יש אבטלה יחסית מצומצמת, אפשר לומר שנהנו המועמדים משוק שנתן להם רוח גבית: כולל התייחסות רבה לחווית המועמד, המועמד הפך לצרכן לכל דבר ותהליכי הגיוס הפכו לשקופים וידידותיים. ועכשיו לראשונה מאז 2010 אנחנו חווים שוב שוק שבו הביקוש לעובדים מצטמצם, הביטחון התעסוקתי מטלטל וכוון הרוח שוב משתנה.
דור שלם נפגש לראשונה עם מציאות שונה, שתכתיב סדרי עדיפות שונים ושוב תמהל מחדש את האופן שבו נתנהל בשוק העבודה. אפילו שסדרי עולם השתנו, איני חושבת שהמועמדים יאבדו לחלוטין את היתרון שהקנה להם השוק הפורח. קשה לי להאמין שנשוב לעידן שראה במועמדים לקוחות שבויים, כי משהו בסיסי השתנה בעולם שלנו בעשור הזה. אני כן מאמינה שהתקופה הזו תשפיע על הגישה של מחפשי העבודה, הארגונים שהם יבחרו ובעיקר יביא ליותר איזון בתרבות שיצאה מעט משליטה.