ראיונות הם כלי לא מדויק. או לפחות ראיונות לבדם הם כלי לא ממש מדויק. יש משהו מאולץ במצב שבו מקבלים החלטה לפי דגימה אחת. בכל זאת כל תהליך הראיון מראשיתו ועד סופו הם הזדמנות נוספת להכיר את המועמד/ת.תהליך הראיון היום הופך ליותר גמיש ומתמשך, ארגונים שואפים להכיר מועמדים בכל מיני קונטקסטים. מועמד יכול להגיע ליום פתוח בארגון, הרצאה, להיות שותף בקהילות או תוכניות גיוס שכולם מהווים למעשה ערוצי גיוס. אלו הזדמנויות מצוינות לבנות יחסים עם הארגון מחוץ לתהליך הגיוס הפורמלי. מאידך אלו הם כלים נוספים לסינון, יתכן שמועמדים אינם יודעים שמיטאפ או אירוע גיוס משמש אף הוא להכיר מועמדים חדשים וללמוד עליהם באופן פחות מכופתר.לפעמים מועמדים אינם ערים לכך שדווקא בעיתות האלה, לפני ואחרי הראיונות, נאספת לה מאליה עוד אינפורמציה שתומכת החלטה..
הנה כמה סיפורים מן החיים:
*באירוע גיוס בלטה מועמדת אחת ששאלה שאלות רבות והראתה מוטיבציה רבה, צוות הגיוס סימן את שמה כמועמדת מעניינת שכדאי לבחון יותר מקרוב.
*מועמד אחד הגיע לשלב הממליצים, הארגון היה עדיין בלבטים לגביו. אחרי בדיקת הממליצים, החליט הארגון לא להתקדם עם אותו מועמד בשל חשש לחוסר התאמה. כאשר המועמד שמע שהתשובה שלילית, הוא האשים את כל העולם כולל את המגייסת. זה רק אושש את מה שהארגון חש מלכתחילה.
*מועמד אחד העיר הערות פוגעניות בזמן ההמתנה לראיון. הראיונות שלו דווקא היו טובים. ההערות האלה גרמו לארגון לחשוש שיש כאן איזה חוסר התאמה ולאחר בדיקה מעמיקה הוחלט לא להמשיך.
*למרות שעל מועמד מסויים עלתה שאלה התאמה כתוצאה של היכרות שטחית עם אחד העובדים, הוחלט להתקדם. תהליך הגיוס היה מתמשך והמועמד הפגין סבלנות, כבוד ושיתוף פעולה לאורך כל הדרך. לא נמצא שום אישוש לאותו חשש והמועמד גויס והפך לעובד מצוין.
למגייסים יש אמרה ידועה: Always be recruiting. היא אומרת שארגון אף פעם לא באמת מפסיק לגייס. אתה אינך יודע איפה תפגוש את המועמד הבא שלך. זה פותח אפשרויות נהדרות למועמדים להתקרב לארגונים עוד לפני תהליך הגיוס אבל גם דורש מהם להתנהג בהתאם..
