לאן נעלמה הנאמנות לארגון? אם פעם הארגון היה מלווה אותנו מנערות ועד זיקנה ודואג לכל מחסרינו היום אנחנו נאמנים לו פחות, והווא מחזיר לנו באות המטבע. בכל זאת הצורך ביתד נאמן לא נעלמה מן העולם, רק החליפה לה פוקוס. את הנאמנות האנכית החליפה נאמנות רוחבית. אנחנו כבר לא נאמנים לארגון יחיד, הנאמנות הרוחבית עוזרת לנו מעבר לארגונים ותפקידים ומעניקה לנו ביטחון גם אם אנחנו כבר לא במקום כזה או אחר. זו נמאמנות שמתאימה יותר לעולם שבו אנחנו כבר לא מבלים תקופות ארוכות במקום אחד.
נאמנות רוחבית אומרת שאנחנו מחליפים את הנאמנות לארגון בנאמנות לקהילה, לתחום מקצועי, לקבוצות שעבדנו איתם בעבר, לתחומי ענין שונים, לקבוצות אינטרס וקבוצות השתייכות שאנו מזדהים איתם. הנאמנות הזו מסייעת לנו להתמודד עם אתגרים שונים, שאולי בעבר ציפינו מן הארגון לתת לנו, כמו להתפתח מקצועית, להעניק תחושה של שייכות וגב מקצועי, ומשאבים שונים. במקום האיגוד המקצועי שאולי שירת את העובדים במאה הקודמת אלו קבוצות שיוך יותר פתוחות וגמישות. אנחנו מפזרים את הנאמנות שלנו ומפקידים אותה באופו יותר מבוזר אבל היא שם בשבילנו על בסיס דרישה.
לקלבת הפוסט הבא במייל:
כתובת דואר אלקטרוני
להירשם
Photo by Launchpresso on Pexels.com