top of page

הממליץ שלא ביקשתם

  • תמונת הסופר/ת: Efrat Dagan
    Efrat Dagan
  • לפני 27 דקות
  • זמן קריאה 2 דקות

יש מנהג מאד נפוץ שאני נתקלת בו לא מעט שהוא טעות אחת גדולה. הוא נפוץ במיוחד כאן בארץ כי כולם כאן מכירים את כולם ועושים אותו כמעט ללא מחשבה נוספת. אני מדברת על בדיקת ממליצים לא רשמית. הרבה פעמים הבדיקה הזו נעשית לפני שבכלל מתחיל תהליך גיוס פורמלי ולאו דווקא על ידי צוות הגיוס. המועמדים אפילו לא יודעים שזה קרה. זה טלפון מהיר למכר/ מייל או ווטסאפ עם שאלה היכרות. זה יכול להרוג את תהליך הגיוס עוד שהוא קטן. מעבר לזה שזה מנהג פסול שיכול לחשוף מועמד המחפש באופן דיסקרטי ולפגוע באופן קבלת ההחלטות...


מה הבעיה עם ה Backdoor reference הזה ? תגידו שזה לגיטימי ולמה להשקיע בתהליך בכלל אם מישהו שאתם מכירים מעניק לכם חוות דעת שלילית? הרי אנחנו מאד מסתמכים על המלצות חיוביות של מכרים..נכון?


המלצה אינה מתקיימת בחלל ריק. היא חייבת להיות קשורה בקונטקסט. ההקשר חשוב מאוד לבדיקת ההמלצה. ההקשר הוא ביצועי הראיונות/ תהליך הגיוס/ מי הממליץ/ מידע שהמועמד מספק. המלצה כללית היא כמעט נטולת ערך. גם כשנעזרים בהיכרות מוקדמת להחליט לגייס כדאי להכיר את ההקשר. לא חסרים אנשים שהצליחו במקום אחד ובמקום אחר לא. אז מה שחשוב הוא לדעת מה אתם מחפשים ואם מתאים לכם. אפשר להשתמש בממליצים לתקף את ההמלצה.


זה עובד גם הפוך. פעם גייסתי עובד אחרי שקיבלתי המלצה חמה של עובדת שלי. נשענתי על ההמלצה הזו מאד. לימים זו התבררה כטעות עצומה. הסיבה היתה שלא בחנתי את ההקשר מספיק לעומק. ההיכרות שלהן שטחית ולא מעבודה. לו הייתי שואלת עוד שאלות ובוחנת בתהליך אובייקטיבי היה נחסך מכולנו זמן מאמץ ועוגמת נפש.


בדרך כלל אין כאן:

  • הסכמה של המועמד.

  • שאלות אחידות.

  • תיעוד של מה שנאמר.

  • אפשרות להבין את ההקשר.



כשאתם עושים את זה אתם שמים על המשקל את כל תהליך הגיוס שלכם אל מול שאלה אחת שאינה נחשבת כתורמת לתהליך כמעט בכלל והיא יכולה לזהם את קבלת ההחלטות באופן גורף.




תגובות


bottom of page