כל מגייס חייב לדעת גם למצוא מועמדים. כך אני חושבת. יש היום ארגונים בהם יש מחלקות שלמות שכל תפקידם הוא לאתר את המועמד הבא, המגייס יכול לשבת ולחכות למנת הדגה היומית על מנת להתחיל ולהניע את תהליך הגיוס, זה אולי מאד נח שיש התמחות ומגייס יכול להתמקד בלווי המועמדים, בעבודה עם מנהלים ובלווי תהליכים, בעיני חלק מאיתמנו זה די מפנק, עבודת האיתור היא קשה, האמת היא שבעיני אף מגייס אינו יכול להרשות לעצמו לא לדעת איך לאתר מועמדים, ולהפוך לצרכן של מועמדים שהם רדי מייד.
לא לדעת איך לאתר מועמדים- זה אומר לאבד מגע עם השוק. אם לא יודעים מה קורה בחוץ אנחנו הופכים מגייסים למנוונים, אנחנו מאבדים קשר עם מלאכה חשובה ויצרנית למקצוע שלנו ומאבדים את החדות שלנו.
המועמדים שאנחנו מקבלים מן המוכן הם אף פעם לא מספיקים, ואנחו חייבים לדעת להשלים חסרים. אף פעם לא נוכל להגיע למצב שאנחנו תלויים בחסדיהם של אחרים ואיננו יכולים לתרום בעצמינו לפתרון הבעיה.
בגיוס יש מצבים שונים ולעיתים תצטרכו להפשיל שרוולים ולעשות הכל מכל. אתם לא יכולים לעשות גיוס סטרילי ולחכות שמישהו אחר יעשה את העבודה המפרכת הזו.
לבסוף על מנת שתדעו להעריך ולעבוד היטב עם השותפים שלכם לארגון ולהנחות אותם אתם צריכים לדעת לעומק במה להתמקד.
כל מגייס צריך לדעת לאתר וכל סורסר צריך לדעת לגייס רק לא בהכרח בסדר הזה.
לקבלת הפוסט הבא במייל:
כתובת דואר אלקטרוני
Subscribe