מי שאוהב לחפש עבודה שיקום. אף אחד לא קם..
בצירוף מקרים מעניין שמעתי השבוע תסכול הן מצד המחפשים שאיבדו סבלנות לתהליכי גיוס עתיקים שאינם רואים את המועמד, וממגייסת אחת שאווררה את הקושי באחת מקבוצות הפייסבוק- מתי כבר תחזור השליטה לידי המעסיקים? היא רצתה לדעת, מחכה בסתר ליבה שהגלגל שוב יסתובב.
ארגונים רבים משקיעים היום בשיפור חווית המועמד, אלא שבעיני הרבה מן ההשקעה הזו היא השקעה מונעת- איך מרככים את החיכוך הבלתי נמנע מהתהליך שסובב סביב הארגון. את הרף מסמנים סביב נושאים בסיסים כמו לחזור אל מועמדים לעידכון תוך זמן סביר.
אך כנראה שהגלגל לא יסתובב במהרה כל כך, הביקוש לטלנט לא צפוי להתקרר בזמן הקרוב. אך חשוב מכך, תפיסת העולם של מחפשי העבודה השתנתה באופן בלתי הפיך.
למה בעצם שתהליכי גיוס לא יתמקדו במועמד?
בריאן צ'סקי סיפר על הקמתה של AIRBNB ,איך ניסה ליצר חויית אירוח יוצאת דופן, האם אפשר לייצר תהליכי גיוס כל כך מזהירים שהם יהפכו את המועמד להיות לקוח מועדף?. אם אפשר לייצר חוויה כזו באירוח, בהסעדה, בבנקאות ותעופה ,למה אי אפשר לייצר תהליך גיוס מופלא גם עבורינו העובדים?
לארגונים קשה מאד לתחזק את הגישה המונעת כי בבסיסה היא רק תיקון קל לבעיה הרבה יותר משמעותית. היא שינוי קל של תהליכי מיון וגיוס שמלווים אותנו עשרות שנים. כדי להביא משהו אחר נדרש שינוי פרדיגמה.
ביום בו תשמעו מועמדים כותבים על תהליך החיפוש שלהם כעל חויה חיובית, משמחת ומעשירה דעו כי סבב המעגל, אלא שהפעם הוא סבב סביב המועמד. אין עדיין הרבה דוגמאות כאלה, אך ארגונים שיאמצו את הגישה הזו יוכלו בקלות רבה לקטוף את הפירות בדמות אסטרטגית גיוס מנצחת.