רבנית אפרת דגן היתה נותנת בהם סימנים
יותר מדי ראיונות ויותר מדי דמויות שרוצות ממנו נתח- אם כל מועמד מגיע לטריליון ראיונות, וכל ההנהלה+ כל החברה צריכה לפגוש אותם על מנת לקבל החלטה זה סימן מכריע. אם היה לכם תהליך גיוס מאורגן ומסודר הייתם יכולים להחליט בפחות צעדים.
יש לכם טעויות גיוס קשות, כאלה מהזן הקריטי והכואב. אתם מוצאים עצמכם מנסים להבין מה השתבש בתהליך גיוס שפעם עשה עבורכם עבודה מעולה ועכשיו הוא כבר לא סוחב.
אתם מראיינים בלי סוף, משקיעים שעות על שעות ובסוף גורנישט. לא מגייסים אף אחד. זה לא המועמדים, זה התהליך שלכם ברב המקרים.
אתם מנהלים בכירים למדי, אבל אתם מתעקשים להיות צוואר הבקבוק של הגיוס, לאשר כל גיוס, ולראיין בעצמכם את כולם, למרות שיש לכם סוללת מנהלי מופלאה שיכולה לעשות את העבודה אם תמצאו דרך מוסכמת.
יש לכם דרכים שונות לגייס לתפקידים דומים בחברה, והכל ענין של גיאוגרפיה, או מי מוביל את הצוות.
המראיינים שלכם שחוקים עד עפר. כי אין לכם דרך להכשיר את מי שיכול לקחת מהם נטל.
Comments