בשבוע שעבר התקשרה אלי חברה מחו״ל, החברה שלה נכנסה להליך של פיטורין וכל צוות הגיוס נשלח הביתה. קשה להאמין שעד לפני שנייה היינו בסיפור אחר. אבל מה שעולה חייב כנראה לרדת. מתישהו.
ב 2008 כמעט ואיבדתי יחד עם מאות מגייסים את התפקיד הכי נחשק שהיה לי, שנייה אחרי שהתבססתי בו. למעשה כבר שלחו אותי הביתה, ואז קרה סוג של נס וחזרתי לעבוד, לעבודה עוד לקח זמן לחזור אבל אני הייתי שם לקבל אותה. תוך כמה חודשים כבר הייתי צריכה לגייס צוות חדש לעמוד בביקוש.
קל לעשות את החישוב הנאיבי שגיוס הוא הדבר הראשון שהופך להיות מיותר שאין צפי לצמיחה. האמת היא שאם יש משהו ללמוד מכל משבר היא שכמו שלפני דקה היינו ב21 טעמים של גלידה, אנחנו יכולים להיות מהר במקום שונה. כדאי ללמוד שמי ששומר על איזון ירוויח. זה הזמן להתמקד, זה הזמן להשקיע בבנייה, זה הזמן לגייס בחוכמה.
הארגון שלי אז למד את זה בדרך הקשה כשהיה צריך למצוא ולהכשיר מחדש את ארגון הגיוס שלו. קשה מאד להשאיר ארגון במצב של קיפאון מוחלט וטוב תעשו אם תנצלו את הזמן הזה כדי להתמקם שוב נכון, לשמור על האנשים הטובים שלכם, ולהצליח איפה שהיה בלתי אפשרי עד לפני רגע. אולי יהיה הידוק חגורה, אבל בסוף המטוטלת נוע תנוע.
