אני תמיד אומרת שבגיוס תמיד השמיכה קצרה מדי, כשיש המון משרות, אין די מועמדים, כשאין משרות אז יש יותר מדי מועמדים. לעיתים רחוקות יש שיווי משקל –מה מאפיין את שוק העבודה של תקופת בין הסגרים?
*בתחום הייטק יש ביקוש ער, תקופת ההסתגלות למגפה כבר מאחור, הארגונים למדו לראיין ולקלוט מרחוק, עם הפנים קדימה ל 2021, תקציבי הגיוס כבר אושרו ומחלקות הגיוס צומחות.
*המועמדים עובדים מן הבית, אולי עסוקים בשילוב של עבודה מרחוק ותפעול קיטנת אמא.אבא שכבר שחוקים משנה שלמה של ON/OFF , מנסים להחזיק מעמד במשימה לא קלה של להיות פרודוקטיביים למרות ואף על פי. כרגע אין להם ראש להחליף כלום, חולמים על הפרדת רשויות..דוחים למחר כל מה שאפשר. וזה מובן.
*אנחנו מספיק קרובים ליום שאחרי, שכל מי שלא חייב מעדיף שלא לזוז עכשיו. הנה אוטוטו כל המדינה מחוסנת ואפשר יהיה להחליף עבודה מבלי לשחק פרה עיוורת..
*לפי כך שוק העבודה הפסיבי נעול כמעט לגמרי, שוק העבודה האקטיבי שהוא 20% בזמן שלום הוא היחידי שקיים דה פקטו, והנסיונות להעיר את המועמדים הפסיביים מסובכים מתמיד. (המועמדים חווים הצפה אך הם פחות בענין.)
נכון יש 30% פחות משרות , אבל יש לא מעט ארגונים שמגייסים בתחומי ההייטק.
לו הייתי מועמד הייתי מנצלת את המצב, בזמן הזה תוכלו למקסם את הערך שלכם בשוק העבודה. עת תרדם שוב המגפה, כבר לא יהיו בה תנאים כל כך נהדרים, בה אתם יכולים לבחור. זה עת הזהב שלכם.
לקבל את הפוסט הבא במייל:
כתובת דואר אלקטרוני
להירשם