האם כלכלת החלטורות היא עתיד עולם העבודה? האם תצורת העבודה החדשה הזו שנוצרה בצומת בין טכנולוגיה לצרכים אנושיים יש עתיד להפך את הדרך שבה כולנו עובדים? קראתי את הספר Gigged אותו כתבה שרה קסלר, עיתונאית מניו יורק שחקרה ולמדה לעומק את הנושא.
בספר הזה מתארת שרה, עובדים אשר עובדים כביכול במשרה מלאה אך אינם מרגישים שהיא ממלאה אותם, או מאפשרת לכל היכולות שלהם לבוא לידי ביטוי וזה מוביל אותם למצוא את הדרך להתפרנס ולשווק את אותם יכולות באופן עצמאי, תוך כדי שהם ממשיכים לעבוד. האינטרנט, הטלפון "החכם", שינויים תרבותיים ודוריים מהווים פלטפורמה לעובדים להתחרות למעשה במעסיקים שלהם, ולהיות גם שכירים וגם עצמאים. זה נשמע מאד רומנטי, אבל האם זה משקף את המציאות של רב עובדי כלכלת החלטורות?
האם כלכלת החלטורות היא הדרך שלנו לגוון את מקורות ההכנסה שלנו ולהביא את עצמנו באופן מלא לידי ביטוי או שהיא בעצם עוד תצורת עבודה שניונית שבה אוכלוסיות מוחלשות עובדות ואינן מקבלו הגנה או תנאים סוציאלים מינימיליים?. כמו בכל סיפור טוב האמת היא כנראה שילוב של השניים. בספר הזה מתארת שרה את האבולוציה של החברות, את ניסיונות ההתאגדות של העובדים, את התפכחות של חלקן ,את החזון שזהו עוד שלב להיעלמות של רבות מן המשימות האלה שהיום מופרטות אך מחר יעברו אוטומציה מלאה (כמו מיון ותיוג תמונות, תרגום ואחרות). כעבור פחות מעשר שנים מאז צצו החברות הראשונות שקמו לפי המודל הזה חלקן עברו להיות מעסיקות ישירות של העובדים- כי למדו שאין דרך אחרת להבטיח את הצלחתה המסחרית של החברה ואת טובת העובדים, בחלקן האחר התאגדו העובדים ודרשו תנאים נוספים. הרבה מן העובדים עברו הלאה. לצד כל זה כמובן שתעשיית הפרילאנס הולכת וצומחת ומדגישה צורך הולך וגובר בתשתיות עסקיות ותחיקה על מנת לעגן ולשפר את המודלים האלה שמאתגרים את המדיניות והכלכלה.
כשקראתי את הספר לא יכולתי שלא לחשוב על הקיבוץ, שהיה מודל כלכלי חברתי שניסה לשנות את פני העבודה והכלכלה, והאבולוציה שהוא עבר כשלאורך זמן המציאות סביבו השתנתה. אין לי ספק שהעבודה עוברת תהליך של שינויים עמוקים אבל זה כנראה יהיה תהליך ארוך שאנו נמצאים רק בתחילתו והוא עוד יתפתח.