את המשפט הזה אמרה לי פעם החברה שלי איילת המכונה גם בחיבה ״הגברת שרעבי״. הייתי בהריון, רגע לפני לידה. בדיוק הודיעו לי שהתקבלתי לתואר השני - עם תינוק חדש, עבודה ולימודים לא היה לי מושג איך אעשה את הכל יחד. כשאמרתי את זה לגברת היא מיד אמרה לי
״הכי קשה זה להירשם!״, כמובן שאיכשהו הצלחתי לצלוח את התקופה הזו, אני כבר לא זוכרת כלום, לילד אגב שלום.
מה היה במשפט הזה שהרגיע אותי כל כך?
מסתבר שברגע שאנחנו מקבלים החלטות, אנחנו כבר מוצאים את הפיתרונות הנכונים לתמוך בהם. החיים שלנו יכולים להתרחב לפי הצורך ואנחנו מאד גמישים אם אנחנו מתחייבים לדרך. יכול להיות שהיו פה ושם גם אתגרים אבל בסופו של דבר אם קיבלתם החלטה, כנראה שתצליחו לצלוח גם את הדרך.
