"תגישי אותי בבקשה" היא אמרה, וכך עשיתי. בלב בפנים אמרתי לעצמי כמה חבל. הגשתי אותה למישרה וידעתי שהשארנו הרבה ערך מאחור. כי כל אחד יודע שעל מנת להתקבל הרבה יותר כדאי לפנות באמצעות העובדים הקיימים. מי אני שאסתור את העובדה הבלתי ניתנת לערעור? היא לא התקבלה.אולי זה לא מהטעם הזה-אבל היא יכלה להגדיל את סיכויי הקבלה שלה. זה בטוח. בואו נדבר שנייה על מה אתם עושים עם החבר מ"חבר מביא חבר".
זה ידוע לכל כי הסיכוי להתקבל דרך "חבר מביא חבר" הוא בערך פי תשעה יותר גבוה מאשר ככה סתם. עד כאן כולנו חכמים וכולנו יודעים את התורה. למה "חבר מביא חבר" הוא אחת השיטות האפקטיביות ביותר?
החבר הזה מכיר אתכם ומכיר את הארגון שלו, וידע כנראה לחבר את האנשים הנכונים לארגון שלו.
לחבר הזה יש חברים שבאים מרקע דומה, וזה כאמור הטעם הנרכש של הארגון.
החבר יעזור לכם יעזור לכוון אתכם, להכין אתכם לראיונות, ויסייע בקידום הנושא שלכם בארגון.
הארגון ישתמש בהיכרות הקודמת עם החבר על מנת לגשר על פערי מידע וספקות.
כמו שאתם מבינים, יש יתרון עצום לארגון ולעובד כאשר העובדים מעורבים בגיוס. למעשה אם נעניק לרב המועמדים את הטיפול העודף שמקבלים המועמדים האלה, כנראה נשפר באופן משמעותי את סיכויי הקבלה שלהם מבלי שהם יעבדו איתכם או ילמדו איתכם באוניברסיטה. יש עובדים מסויימים שמצליחים להביא הרבה יותר עובדים מאחרים, וזה לא בגלל שהם מכירים יותר אנשים. אם תבדקו תראו שאותם אנשים משקיעים הרבה יותר בהכנה וקידום החברים שלהם בתהליך. תוכנית "חבר מביא חבר" שלכם פשוט נותנת להם לגיטימציה. במקום להתמקד בפרסים תנו להם כלים.
ויש לי גם טיפ למועמדים: גם אתם יכולים להגביר את סיכויי הקבלה שלכם אם תנצלו את הקשר שלכם עם העובדים על מנת להבין יותר על התפקיד, ללמוד על תהליך הגיוס ולהתכונן. אתם יכולים להזין אותם במידע, לתזכר אותם ולסייע להם להוציא את המקסימום מן התהליך. נכון, לא לכל אחד יהיה זמן או סבלנות, אבל הנכונות שלכם להשקיע היא סמן חיובי עבורכם ועבור הארגון. אם אתם לא תיזמו איש לא יאלץ אתכם.בקיצור "תוכנית חבר מביא חבר" בסה"כ ממנפת את היחס החם שלכם כדי לגייס יותר, תכלס כל מועמד היה נהנה מיחס כזה..