תזכרו שמגייס לוקח את החיבור שלו לארגון וכמו אלכימאי מביא אנשים חדשים לארגון. כמו כל אצל כל אחד מן העובדים האחרים. אין השקעה טובה יותר בתקציב הגיוס שלכם מאשר עובדים מרוצים, ובייחוד מגייסים מרוצים. מגייס שלא מרגיש חלק מהארגון, יתקשה מאד לעשות את מה שהוא צריך, כי הוא זה שיצטרך להתמודד עם ביקורת, הוא יצטרך לתת מענה לשאלות קשות. אין דבר יותר מדבק ומשכנע מאשר אדם שחש חיבור אמיתי למקום העבודה שלו, והתלהבות כנה היא ה"סופר גלו" האולטימטיבי. כאשר מגייס מצליח לייצר חיבור אמיתי עם מועמד הוא הופך להיות בן ברית בסיפור הקריירה שלו.
מאידך מגייס סוחב איתו לתהליך הגיוס לא רק את המועמד. יחד איתו צועדים בסך המשפחה, החברים והרשת החברתית התורנית שבה הוא בוחר לחלוק את החויה המסעירה שהוא עובר. האחריות היא גדולה, פוטנציאל הנזק הוא לא זניח. רק השבוע שמעתי כמה סיפורים מסמרי שיער על צלקות של מועמדים מתהליך הגיוס.
כל פער בין מה שמצהיר הארגון לאיך שהוא באמת מתנהל, מתנקז לשיחה הזו שמנהל המגייס עם מועמדים יום יום. האנרגיה של מי שחי את הארגון מחלחלת לה אל ישירות למועמד וממנו החוצה אל העולם. זו אנרגיה שאינה ניתנת לזיוף. מגייס עם קול צלול יכול להתגבר עם חששות, על מכשולים ועל דימיון דלוח.
אז בפעם הבאה, תנו למגייסים שלכם חיבוק, תנו להם להרגיש חלק ולא שלוחה. אל תהפכו את יומם להרגל. תזכרו שמלאכתם קשה ואפילו כפוית טובה. תזכרו כי הם אמנם סיימו את תפקידם בסיפור שלכם,אבל הם עדיין צריכים אתכם. תשקיעו בהם חום ודאגה ותקבלו את ערכם חזרה ברבית דה רבית .
