איך תשתנה חווית העבודה ביום שאחרי? אני לא באמת יודעת. אבל כמו כולם אפשר לשחק קצת בנדמה לי ולחשוב על המשמעות של העולם משתנה נגד עינינו. הנה כמה מחשבות על תהליכים שהתחלו עוד קודם התקופה הזו ורק האיצו עכשיו:
איך מייצרים חוויה חדשה של עבודה שכולנו בעצם רחוקים ונפרדים, איזה כלים טכנולוגיים יש ברשותנו כדי לייצר חיבור? מה יחליף את הישיבה, האסיפה, המסיבה והקפה? איך מייצרים מכנה משותף לפרטים שמרכיבים את הארגון מרמת הצוות ועד רמת הארגון?
איך בוחנים התאמה לארגון בעולם שבו לא נוכל להיפגש? הטכנולוגיה כבר מזמן שם..אנחנו רק צריכים לסמוך עליה יותר ולתת לה לעשות עבורינו את עבודת ההתאמה. בתהליך המיון יש גם חלק פסיכולוגי של בחירה, של חיבור וכאן מקומו של המיתוג הארגוני, עיצוב החויה ורתימה רק יהפכו ליותר משמעותיים.
איזה מקום יהיה למנהל/ת בתשע אחרי הקורונה? קבוצות עבודה נבנות ומתפרקות, יש פחות מקום למנהל מזן ישן, ניהול תפוקות למשימות אבל ניהול יחסים הופך למשהו שונה לחלוטין. ניהול ממשקים מקבל משמעות אחרת, כל הכלים הארגונים דורשים ארגון מחדש ובחינה של המון פרדיגמות שגם ככה שייכות לעידן התעשייתי.
