בתואר הראשון בפסיכולוגיה עשיתי סמינר על אופטימיות בלתי מציאותית. הסמינר היה סביב גוף של מחקר שמצא קשר בין אופטימיות בלתי מציאותית לבריאות נפש ובריאות בכלל. מי אמר שלראות למציאות בעיניים זה דבר בריא??
האם האופטימיות הבלתי מציאותית שלי שירתה אותי מאז? אני מאמינה שכן. אופטימיות היא כח מניע בחיים האלה. אפילו אם הסטטיסטיקה לא תומכת, אפילו אם כותרות העיתון, מזג האויר המגפה והחיים עצמם לא ממש, להיות אופטימי זו תרופה.
Comments