הפרח הבא

כמעט בכל מיתון עד היום איבדתי את העבודה שלי. ככה זה שעובדים בגיוס. שום דבר לא מכין אותך ליום הזה. ברגע אחד אתה זה שמחברת עובדים חדשים, פרזנטור של חברות, רותם אנשים אחרים למקום שלך - ובאבחה אחת אתה מוצא את עצמך בחוץ. נכון, פיטורין זה לא פיקניק עבור איש, אבל יש משהו כואב ברגע הזה, כשאתה זה שעזרת לאחרים למצוא את המקום שלהם ולך לא נשאר. ליבי עם כל החברים הרבים שלי שמצאו בחודשים האחרונים את עצמם בחוץ. זו תחושה צורבת וכואבת.


אז הנה חבילת הניחומים שאני שולחת לכם היום, בתקווה שהיא תתן לכם כח לעבור את הימים הקרובים:


*כמו הכל בחיים, גם זה יעבור. מגייסים היא האנשים עם הכי הרבה תושיה שאני מכירה. מי שעוסק בתחום יודע למצוא עבודה והסנדלר לא ישאר יחף...אתם לא תישארו בבית לתמיד, וזו הבטחה.

*אף אחד לא יכול לקחת מכם את הכישרון שלכם, הרשת שבניתם, ואת הניסיון. הם יעמדו לרשותכם גם במקום הבא.

*הפסקות לא יזומות בחיים הם לא פעם הזמנה לשינוי, זמן לאיפוס וזמן לשידרוג.

*אתם תמשיכו לפרוח, גם אם יקח זמן עד שתמצאו את הדבר הבא, כי אתם אדמה.

* בראייה לאחור, ההפסקות לא ישנו את התוואי של הדרך שלכם. העולם לקח פוס.




13 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

סטוץ