קריירה היא לא כביש מהיר בשום צורה, היא נדמית כזו רק למתבונן מהצד ואחרי עריכה מסויימת. כמעט כל אחד עובר תקופות של תקיעות בעבודה, אבל כמו דברים אחרים אנחנו נוטים לטאטא את המקטעים האלה ולטשטש אותם על מנת להתמודד עם הציפיות.
האמת היא שקריירה נתקעת כאשר לאורך זמן לא ביצענו איזה התאמה לחיים שלנו ואנחנו מנסים לאלץ אותה לתפקד בתנאים לא מתאימים. אנחנו נתקעים כי זה הזמן להערכה מחדש של דגשים, איזונים, זמן לחשבון ולהלימה מחודשת בין הצרכים שלנו למה שאנחנו יכולים לעשות בעולם. כשהיא נתקעת אי אפשר לחלץ אותה בכח. צריך להבין מה יצא מאיזון ואיך אפשר לתת לכם לחיות איתה בשלום. הכי חשוב: מה שתקוע כואב, אין צורך לייסר את עצמכם על עצם התקיעות. זה קורה לכולם, גם אם הם עושים פרצוף של רצף תעסוקתי ללא רבב.
