תעצרו את העולם, אני רוצה לרדת
דבר אחד שהמגפה בכל זאת תרמה לעולם, היא ההאטה. בחסותה העולם עצר מלכת והכל כאילו הילך בסלו- מו. חלק מהעובדים גילו שהם מעדיפים את הקצב האיטי והפנימי על הקצב המטורלל שבו הם השתתפו קודם. זה לא נדיר לראות חברות שחרטו על דגלן- לזוז מהר, לפעול בדחיפות ולהיות בלתי ניתנים לעצירה. העובדים בכל זאת מנסים בכל דרך למצוא את הדרך להאט: או לשפר את משוואת הערך -״ההתפטרות השקטה״ אינה עוסקת רק באיזון של עבודה וחיים אלא ברצון לקבוע סטנדרטים אחרים לפרודוקטיביות. אולי הכי חשוב הוא הפוקוס על המחירים האישיים שהם משלמים על ההאצה הזו. אבל עם שוך המגפה, עם תנאים כלכליים אחרים: ישנה ציפיה לחזור ולהאיץ או להפוך להיות שוב יותר פרודוקטיביים, מי אמר יוגה באמצע יום העבודה?. אתם צריכים לתת לי עוד 20% , אומר המנכ״ל כשהוא רואה את שורת הרווח מתכווצת- והעובדים בשלהם. הטכנולוגיה שעשתה גם היא קפיצה נוספת בזמן הזה היא זו שתאפשר לנו ליישב את הפער הזה. הסיפור שלנו מתפתח ועודינו נכתב, והפרק הזה נמצא רק בתחילתו.
