אני כותבת בלוג ומפרסמת אותו ברשתות משנת 2018, הפוסטים נכתבים ללא עריכה ואינם לוקחים בחשבון שום דבר חוץ מהחשק שלי לכתוב: לא שעה ביום/ לייקים/ עוקבים או כל דבר שיקדם אותם ברשתות. רעיונות לפוסטים מגיעים מעצמם, הכתיבה מהירה וקלה. כל זה היה נכון ,עד שמישהו לימד אותי איך לקדם את הכתיבה, הצורך לכתוב בצורה ערוכה, ומקדמת די הרסה לי את החשק לכתוב.
בסה״כ כשכתבתי לא לקחתי בחשבון את מי זה מענין אם בכלל, פשוט כתבתי. אני כותבת לעצמי. היום רועי פוברציק כתב על מה עושה הבינה המלאכותית לתוכן- תוכן שלא מתחשק לקרוא, כי אין בו השראה, מקוריות או טעם- טיפה מושלם מדי. מה שווה התוכן אם אין חשק לקרוא אותו?
בתמונה : זו לא אני זו הבינה שלי
