כבר מזמן אני לא בתפקיד מגייסת, כמעט עשור. בכל זאת מי שעוסק במקצוע הזה מתוך איזשהו צורך לא באמת מפסיק לעולם, וכך תמיד בין אם זה חלק מהתפקיד הרשמי ובין אם לא, אני מלווה אנשים להתחלות חדשות, לעיתים במקביל שאני מלווה את עצמי, וכך לפעמים אני כבר בסיפור אחר, והם רק מתחילים את הסיפור שלהם. כמו מן שרשרת שלא נפסקת אף פעם. כשנפסקת המולת התפקיד אותו עושה בשכר, נשארים התפקידים אותם אני ממלאה בצו הלב.
וכך שבועיים אחרי שאני כבר במקום אחר, חתם האחרון במקום הקודם, ואני שמחה איתו, שחלם, לחם והאמין. כמו מיילדת של סיפורים, אני שם ללוות אחד ועוד אחת, זה היה לפני הכל וישאר כנראה גם הרבה אחרי. ולראשונים והאחרונים בכל מקום, שמור לי תמיד מקום מיוחד, הם כמו סימניה של פרק חדש בסיפור שאינו נגמר.
