• Efrat Dagan

מי הולך יחף?

במידה מסויימת אנשי משאבי אנוש הם הפונקציה הכי פחות מטופלת מצד הארגון. זו הפונקציה שכולם מצפים ממנה לטפל בם. היא המקום שבו הארגון שוכח לעיתים קרובות לתת לו את מה שצריך לכל ארגון אחר. איך שהוא כשאתה עסוק רב יומך בלהכיל ולטפח אחרים אתה נותר בדרך כלל קצת מוזנח בעצמך.

ההנחה היא שאנשי משאבי אנוש יכולים לדאוג לעצמם. אם הם יכולים לתמוך במנהלים, לעזור לעובדים בתהליך הקידום, לללמד אחרים לתת פידבק הם בוודאי יכולים ליישם את הכל גם כלפי עצמם. זה נכון במידה חלקית בלבד. איכשהוא כשאתה אחרון בסדר העדיפויות של עצמך זה לא בדיוק נוסחה מנצחת.

אז בארגון שלכם: האם אנשי משאבי אנוש יוצאים לכנסים, האם הם יוצאים לימי כיף יחד עם הקבוצות בהם הם תומכים?, האם הם מקבלים מקום ליד השולחן במשברים והצלחות? האם הם זוכים לקרדיט עבור העשייה שלהם? האם הם שואבי המים וחוטבי העצים של הארגון שלכם?

בעצם אנשי משאבי האנוש היו צריכים להיות הפונקציה הכי מפונקת בארגון- מאין ישאבו אחרת את הכוחות לתמוך בכל שאר האנשים, אולי בגלל שהרבה מן העבודה נעשית מאחורי הקלעים, הפונקציה הזו נשכחת לעיתים, וזה חבל.

0 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

סטוץ