מותק, הארגון שלי התכווץ

הצד השני של צמיחה מואצת הוא לעיתים גיוס שאינו נעשה באופן מספיק מחושב. זה זמן מצוין לדבר על זה משני טעמים:


בארגונים מסויימים אין תכנון מספיק, חשיבה לטווח ארוך והתחשבות בשוק, נכון שהרבה פעמים גיוס כזה נעשה תחת הנחות מוצא אחרות של צמיחה ורווחים, אבל גם מעבר לכך, בארגונים שאין בהם מנגנוני בקרה יכולה להיות פגיעה בפרודוקטיביות, אבטלה סמויה ועודף של ״פוליטיקה״ שנגרמת משיעמום ומלחמה על משאבים. עכשיו זה זמן מצוין בשנה לשאול שוב את השאלות האלה, עם בניית התקציב. מי שדואג לזה באופן מתמיד ולא משתכר מה״כסף״ יכול לעבור את התקופה הזו בפחות טלטלות.


מן הצד השני, ״אגירה של טלנט״: תופעה שבה חברות שיכולות מגייסות רק על מנת לוודא שטובי העובדים נמצאים אצלם. אף חברה לא חושבת שהיא לוקה בתופעה הזו, כי לכל גיוס יש הצדקה בעיני מי שמגייס, ובייחוד למנהלים שרוצים להרחיב את השפעתם, אך ללא בקרה ותכנון, אתה יכול למצוא עצמך שוב בדיוק במקום שאנחנו נמצאים היום בו החברה צריכה להשיל חלק. ניהול בריא כולל בחינה מתמדת של המבנה הארגוני ובעיקר בחינה של היקפי העבודה התפתחות העובדים.


במי זה פוגע כזה קורה? בעובדים שאין להם אולי מספיק עבודה ואחר כן ימצאו עצמם בחוץ, ובארגונים אחרים שנאנקים לגייס. עכשיו זה הזמן שבו חוזרים לאיזון, כמו אחרי זלילה. זה זמן נדיר שבו ההיצע והביקוש שואפים שוב להיפגש.




119 צפיות0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

סטוץ