אתמול יצאתי עם כמה חברים לעזור בקטיף לחקלאים של קיבוץ גלאון. אחרי כמה שבועות שבהם מיעטתי להתרחק מהבית , הנסיעה בכבישים קצת סוריאליסטית, אפילו שהדרך מוכרת הכל מרגיש קצת אחרת: שלטי חוצות, דגלים , חיילים וגם פונדק ורדה שנמצא שם לפחות מאז שהייתי חיילת בעצמי. היינו שם קומץ של מתנדבים, כמה תאילנדים אמיצים ונערים ונערות מן הקיבוץ.כמה שעות מול שמיים כחולים, ריחות של אדמה ושומר היו תזכורת טובה לכך שטוב לזרוע והכי טוב לקצור, ש״כמו לטבע ללב ארבע עונות״ . הפעם ניתן לתמונות לדבר. אם אתם רוצים גם אשמח לחבר אתכם למאיר החקלאי שהיה נחמד מאד לפועלים.
