מלקולם גלדוול כותב בספרו "מצויינים": הצטיינות במשימה מורכבת דורשת רמה מינימלית של תרגול חוזר. החוקרים מסכימים שלדעתם מספר הקסם למומחיות אמיתית הוא עשרת אלפים שעות- שהם: לפחות שנה בלי שינה. האנשים בפסגה,לא עובדים רק קשה יותר.. אלא קשה הרבה הרבה יותר.
קחו למשל את הסיפור של ברנדון סטינטון.
ברנדון סטינטון היה סוחר בבורסה, הוא צילם להנאתו בשעות הפנאי. זו היתה הדרך שלו להפיג את המתח של העבודה. הוא לא תכנן קריירה בתחום ולא היתה לו תוכנית חומש. הוא חיפש משהו שיתן לו אויר מן העבודה התובענית שלו. הוא אהב את עבודת המסחר, ואת חבריו לעבודה. עבודת המסחר ריגשה אותו ,אבל בצורה קצת חולנית.. הוא ידע שבסופו של דבר התוצר שלה הוא כסף. הוא הרגיש מנותק מהאנושות. כמה חודשים אחרי שהתחיל בלימודי הצילום הוא איבד את המישרה שלו. הוא התלבט אם לחזור לעסוק במסחר, תחום יוקרתי או לעשות את מה שהוא נהנה ממנו- לצלם. הוא אפילו לא היה צלם מי יודע מה.
עד כה הוא היה מכוון כולו לעשות כסף, אבל עכשיו הוא רצה לעשות כסף על מנת שיהיה שיוכל לשלוט באיך הוא מבלה את הזמן שלו. במקום להתמקד בכמה כסף לייצר, הוא התמקד באיך לפנות את הזמן שלו בשאיפה לגלות מה הוא רוצה לעשות, ולהרוויח מספיק כדי להתקיים.
מיותר לציין שכולם מסביבו לעגו לו וחשבו כי השתגע לגמרי. הוא עבר לניו יורק, והחליט להקדיש עצמו לצילום בעתיד הקרוב. זה נשמע פשוט לעשות את מה שאתה אוהב כל היום, אבל מעט מאד אנשים מוכנים "לעבוד" בלממש את החלום שלהם. הרבה פעמים, לממש את החלום שלך, הוא תירוץ של אנשים לא לעבוד..
אלו שרוצים לאמץ זהות חדשה צריכים לעבוד קשה- וברנדון עבד קשה. לא בילה, לא הכיר אף אחד. הוא התייחס לצילום כאל עבודה. הוא יצא מהבית וצילם 40 פוטרטים ביום. אם אתם רוצים להחליף תחום, למשהו שאתם אוהבים לעשות .דעו שזה התחום הכי תחרותי בעולם. בסופו של יום ההצלחה שייכת למי שיש לו מוסר עבודה ומשמעת להקדיש עצמו לעבודה. זה דורש הרבה הרבה עבודה להצליח להתקיים ממה שאתה אוהב. למעשה להתקיים ממה שאתה אוהב דורש הרבה יותר משמעת מאשר תשוקה.
ברנדון החליט לצלם עשרת אלפים איש בניו יורק. מצילום לצילום הוא השתפר, ועם הזמן העבודה שלו התחילה לקבל תשומת לב, הוא הוסיף סיפורים אישיים לתמונות. כעבור שנה הוא יכול היה לשלם שכר דירה .כיום יש לו כבר 20 מיליון עוקבים, הוא גייס 10 מיליון דולר באמצעות הפרויקט למטרת צדקה. הפרויקט שלו HUMANS OF NEW YORK הפך לפרויקט צילום רחב וידוע שמתעד את האנשים שמרכיבים את העיר הזו.
הכל התחיל כי הוא אהב לצלם כל כך, אהב לצלם מספיק כדי לעבוד קשה מספיק . (מתוך When to Jump" by Michael Lewis").
Comments