אחד האויבים הכי גדולים שלנו הוא הגישה שאומרת שזו או הכל או כלום. הגישה הזו אחראית לכך שאנחנו בסוף מפסידים: אנחנו דוחים את הרגע שבו מתקיימת ההתרה של הסיפור שלנו. אנחנו מציבים לעצמנו תנאים שאם מישהו היה דורש מאיתנו היינו מתקוממים. אנחנו מעדיפים הרבה פעמים את הכלום החביב והמוכר. אנחנו מאד תובעניים, בתיאוריה. במציאות, אנחנו מתקשים במשא ומתן.
כבר אמרו חכמים ממני Analysis Paralysis. לא סתם יש לזה צליל של מחלה. אנחנו מעדיפים לא לעשות . אם לא עושים, לא נכשלים. אבל צריך לומר את האמת. כל עשייה היא חיובית, היא הדבר היחידי שיש לו סיכוי להוציא אותכם מהבוץ. ככל שתקשיחו עמדות, תשקעו שם עמוק יותר.בהתמקחות הזו אתם לא צוברים הון ולא מוניטין. אתם רק מצמצמים לעצמכם את העתיד.
