top of page
  • תמונת הסופר/תEfrat Dagan

ביקור בית

פעם אמרו לנו להביא את כל כולנו לעבודה. זה לא היה קל כמו שכתבתי אז. העבודה לא ידעה מה לעשות עם החלקים שלנו שהיו בדרך כלל מוסתרים בבית. פתאום היא היתה צריכה להימתח ולאתגר את עצמה. היא ניסתה. לבלוע נטיות, העדפות, הרגלים וחיות אחרות. העבודה התאמצה, באמת שהיא ניסתה, אבל זה לא היה מאד טבעי לה.

ואז באה הקורונה הזו, כאילו היא לא עשתה לנו די. הקורונה החזירה אותנו הביתה, ועכשיו הבאנו את העבודה הביתה. זה לא שהעבודה לא עשתה גם קודם ביקורי בית, אבל הפעם היא באה לביקור ממש ארוך. כמו ביקורה של החותנת. עכשיו גילו המעסיקים שאפשר לקבל אותנו במלואינו, במקום הטבעי לנו הבית. ולא רע לנו שם כל כך. שמה אנחנו יכולים פשוט להיות, ולא צריך למתוח כלום.

כשתלך הקורונה, חזרה למקום ממנה היא באה, לא בטוח שנרגיש שאנחנו מוכנים לשוב להימתח בין הבית לעבודה, בין המשפחה לעיסוקים שלנו. נעדיף לעשות לה מקום בחדר האורחים,שתישאר כבר לישון ותחזור אחרי החגים.

לקבלת הפוסט הבא למייל:

כתובת דואר אלקטרוני

להירשם

Photo by Jeffrey Czum on Pexels.com


צפייה 10 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

כשגרתי בעמק הסיליקון לפני מספר שנים פגשתי יזם מבריק שפיתח תוכנה שתפקידה היתה לאתר מועמדים לארגונים על ידי שימוש בבינה מלאכותית. יש הרבה מוצרים מן הסוג הזה, אבל המוצר של רועי היה מרשים במיוחד!. המוצר

bottom of page